Vayedaber

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר מַתְנִיתִין בְּמוּבְלָעַת בְּאוֹכֶל. רִבִּי זְעִירָא כָּל דִּתְרוּמוֹת וְטָהֳרוֹת שְׁמוּעָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כן היא שיעורה. אמסלת דמתני' קאי דכן היא שיעורה לעשות סולת נקיה ויפה קב או קבים לסאה ולא יותר:

והא תני. מסלת בחטין של תרומה כל שהוא רוצה ומנקב כמו מקנב בירק שבורר את הפסולת ממנוכל שהוא רוצה ואינו חושש ומשני ר' אבהו בשם ר' יוחנן דהברייתא מיירי במעמידו על תרומתו כלומר שהוא מסלת עד שמעמידו על שיעור תרומתו כפי שרגילין לעשות סולת מסאה והיינו כל שהוא רוצה וכפי השיעור שאמרנו ולא פליגא על המתני':

כאן בשני רעבון. ברייתא מיירי בשני רעבון שאין עושין סולת נקיה כל כך ומסלת כפי שהוא רוצה ומתני' בשני שובע דכך הוא שיעורה קב או קביים לסאה בשובע:

ר' זעירא בשם ר' אלעזר אמר אם מתניתא במובלעות באוכל. כלומר דמספקא ליה לר''א עוד בהאי מתניתא דהתוספתא גופה אם במובלעות המשקין באוכל מיירי דבהא דוקא הוא דפליגי הני תנאי אם יעשו מהן משקין או לא וכיון שכן הוא אין לנו לפשוט בלאו הכי לדינא מהאי מתניתא דמספקא ליה היכי מיירי:

ר' זעירא כל דתרומות ודטהרות שמועה בשם ר' לעזר. הש''ס קאמר לה כל מה דא''ר זעירא בענין תרומות ובענין טהרות הכל קיבל השמועה מרבו ר' אלעזר דהוא ר' אלעזר בן פדת:

זֵיתִים שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרִים יֵיעָשׂוּ שֶׁמֶן. טְמֵאִין לֹא יֵיעָשׂוּ. וַעֲנָבִים בֵּין טְמֵאוֹת בֵּין טְהוֹרוֹת לֹא יֵיעָשׂוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יהוֹשֻׁעַ עַל זֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַטְּמֵאִים שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ וַעֲנָבִים טְהוֹרוֹת יֵיעָשׂוּ. טְמֵאוֹת לֹא יֵיעָשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יהוֹשֻׁעַ בְּזֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַטְּמֵאִים שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ וַעֲנָבִים בֵּין טְהוֹרוֹת בֵּין טְמֵאוֹת יֵיעָשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּזֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ וַעֲנָבִים טְמֵאוֹת שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל זֵיתִים טְמֵאִים וְעַל עֲנָבִים טְהוֹרוֹת שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ. כָּל עַמָּא רַבְייָן עַל דְּרִבִּי מֵאִיר 56b בַּעֲנָבִים טְהוֹרוֹת שֶׁיֵּיעָשׂוּ וְלָמָּה אָמַר לֹא יֵיעָשׂוּ. חֲשׁוּבוֹת הֵן לְאוֹכֶל יוֹתֵר מִן הַמַּשְׁקֶה. כָּל עַמָּא רָבִין עַל דְּרִבִּי יוּדָן בַּעֲנָבִים טְמֵאוֹת שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ. וְלָמָּה אָֽמְרוּ שֶׁיֵּיעָשׂוּ בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מִן הַחַרְצָנִים וּמִן הַזָּגִין. זֵיתִים טְמֵאִים רִבִּי וְרִבִּי מֵאִיר חַד רִבִּי יַעֲקֹב וְרִבִּי יוּדָה חָדָא. הֵיךְ עָֽבְדִין עוּבְדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואלו הן החדשות וכו'. תוספתא היא בפ''י:

זיתים של תרומה טהורה וכו'. תוספתא היא בפ''ט טמאין לא ייעשו דמאחר שנטמאו לא ישנה אותן לעשות מהן שמן וענבים שהפרישן לתרומה לעולם לא ישנה אותן לפי שכבר קרא שם תרומה על הענבים עצמן דברי ר''מ ששנה כך לדברי הכל:

ר' יעקב אמר משמו. דלא כך שנה אלא במחלוקת הוא ששנה להזיתים דלא נחלקו וכו' שייעשו דמכיון דטהורין הן ראוי השמן לכל דבר ועל מה נחלקו על הטמאין שר''א אומר לא ייעשו לפי שכבר נטמאו ויתן אותן להכהן כך א''נ אפי' הן ביד כהן לא ישנה אותן מאחר שכבר נטמאו ור' יהושע אומר ייעשו שהרי השמן ראוי להדלקה:

וענבים לדברי הכל טהורות ייעשו. שהיין היוצא מהן ראוי לשתייה וטמאות לא ייעשו שאין היין היוצא מהן ראוי אלא לזילוף ומכיון שהוא דבר מועט לא ישנה אותם בשביל כך:

א''ר יודן וכו'. ר' יהודה פליג אדר' יעקב בענבים דלדידיה הכל מודים שבין טהורות ובין טמאות ייעשו. ולפי גי' זו אין טעם לדברי ר' יהודה בענבים אליבא דכ''ע ולקמן מפרש לה והא דגריס לקמן א''ר יוחנן ט''ס הוא דאין כאן אלא תנאי דפליגי אליבא דר''א ור' יהושע. וה''ג לדברי ר' יהודה בתוספתא ר' יהודה אומר מודה ר' יהושע לר''א בזיתים טהורין ובענבים טהורות שייעשו על מה נחלקו על הטמאין שר''א אומר לא ייעשו ור''י אומר ייעשו אמר רבי לא נחלקו ר''א ור''י על זיתים טהורין שייעשו ועל ענבים טמאין שלא ייעשו על מה נחלקו על זיתים טמאין יעל ענבים טהורות שר''א אומר לא ייעשו ור' יהושע אומר ייעשו. וזה מתבאר למאי דפרישית לעיל:

חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. ומכיון שכבר הענבים תרומה הן לא ישנה אותן מאוכל למשקה:

כ''ע רבו על דר' יהודה בענבים טמאות שלא ייעשו וכו'. זהו לפי ענין הגי' דהכא לעיל דר' יהודה אומר אפי' ענבים טמאות ייעשו ומ''ט למה הן ראויין וקאמר דראויין הן בשביל ליהנות מן החרצנים והזגין וכגון להסקה לאחר שנתייבשו:

זיתים טמאים רבי ור''מ חד. בחדא שיטתא קיימי ואליבא דר''א דר''מ קאמר בפשיטות דלא ייעשו ולרבי אליבא דר''א לא ייעשו:

ר' יעקב ור' יודה חדא. דלתרוייהו פליגי בהו ר''א ור' יהושע בזיתים טמאים ולר' יהושע ייעשו והשתא היך עבדין עובדא:

כל עמא רביין על דר''מ בענבים טהורות שייעשו. לכולהו הני תנאי מודין הכל בטהרות שייעשו וכדפרישית שהיין ראוי הוא לשתייה ורבו על ר''מ ומ''ט דר''מ דאמר אף ענבים טהורות לא ייעשו:

משנה: גַּרְעִינֵי תְרוּמָה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְכַנְּסָן הֵן אֲסוּרוֹת וְאִם הִשְׁלִיכָן מוּתָּרוֹת. וְכֵן עֲצָמוֹת שֶׁל קֳדָשִׁים בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַנְּסָן אֲסוּרִין וְאִים הִשְׁלִיכָן מוּתָּרִין. הַמּוּרְסָן מוּתָּר. סוּבִּין שֶׁל חֲדָשׁוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁל יְשָׁנוֹת מוּתָּרוֹת. נוֹהֵג בִּתְרוּמָה כְדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּסַלֵּת קַב אוֹ קַבַּיִים לַסְּאָה לֹא יֹאבֵד אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע. מְגוֹרָה שֶׁפִּינָּה מִמֶּנָּה חִיטֵּי תְרוּמָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְלַקֵּט אַחַת אַחַת אֶלָּא מְכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין. וְכֵן הֶחָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּעָרֶה מִכַּד לְכַד וְנוֹטֵף שָׁלֹשׁ טִיפִּין וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְכַמָּה תְּהֵא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וְיוֹלִיכֶנָּהּ לַכֹּהֵן אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה לִשְׁמִינִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן. לפי שבדמאי הדין הוא שמעשר והמעשר שלו הוא ותרומת מעשר הוא שצריך ליתנו לכהן כדאמרינן בריש דמאי ואגב דנקט לעיל בשיעורין קתני נמי להא דכמה יהא בו שצריך ליתנו לכהן:

וכן עצמות של קדשים. כגון ראשי כנפים והסחוסין שהן רכין וראויין קצת לאכילה באלו אם מכנסן אסורות:

המורסן. הן סובין הגסין של תרומה מותר לזרים:

סובין. אם הן של חטים חדשות אסורות מפני שהחדשות אינן נטחנין היטב ומעורב קמח הרבה בהן אבל הישנות נטחנות היטב ואין קמח מעורב בהן כלל מותרות ובתוספתא מפרש אלו הן החדשות כל זמן שהבריות רגילין לחבוט בין הגרנות והכי מייתי לה בגמרא:

ונוהג בתרומה. כשהוא מנפה הקמח ומוציא המורסן והסובין נוהג בה כדרך שנוהג בחולין ואין כאן משום מאבד תרומה דמה שהוא מוציא אינו ראוי לאכילה:

המסלת קב או קבים לסאה. שהוא רוצה לעשות סולת נקיה ומנופה בנפיות הרבה עד שאינו אלא קב או קביים מן הסאה לא יאבד את השאר שהרי זה ראוי לאכילה ונמצא מאבד את התרומה אלא יניחנו כך במקום המוצנע:

מתני' מגורה. אוצר שאוצרין בו התבואה ופינה ממנה חטי תרומה שהיו שם:

אלא מכבד כדרכו. כדרך שמכבדין את האוצר כשמפנין אותו ונותן לתוך המגורה חולין ואינו חושש:

וכן חבית של שמן. תרומה שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפיח כלומר שיסיר הכל מה שהוא טופח אלא נוהג בה כדרך שנוהג בחולין שנשפכו:

המערה. שמן של תרומה מכד לכד ולאחר שעירה מן הכד ונוטף שלש טיפין זו אחר זו ממנו כדרך שמנטף השמן. מהכלי לבסוף ובהכי סגי ונותן לתוך הכד שעירה ממנו שמן חולין:

ואם הרכינה ומיצת. אם לא נתן אח''כ לתוך הכד כלום אלא שהטה אותה על צידה עד שנתקבץ תמצית שמן במקום אחד הרי תמצית הזה תרומה ולא אמרינן שכבר בטל אותו:

אחד משמונה לשמינית. הלוג ואם הוא פחות מזה א''צ להטפל בו אלא משליכו באור ושורפו וכן הדין בתרומת מעשר של ודאי בשאר דברים ואם הוא יין ושמן יש חילוק דבודאי אפי' כל שהוא מוליכה לכהן ודוקא אם תרומת מעשר הודאי הוא טהור אבל אם הוא טמא הרי דינו כשל דמאי דדוקא אם יש בו שמנה לשמינית ואם הוא פחות מיכן אינו מיטפל בו אלא משליכו ושורפו ואפי' ביין ושמן ולהכי נקט התנא של דמאי משום שאין בו חילוק דבין הוא טמא בין הוא טהור ובין ביין ושמן ובין בשאר הדברים אם יש בו כשיעור הזה מוליכו לכהן ופחות מכאן אינו מיטפל בו אלא משליכו ושורפו והכי שמעינן מסוגיות הגמרא כדלקמן:

גרעיני תרומה. גרעיני פירות של תרומה:

בזמן שהכהן מכנסן. ודעתו עליהם אסורות הן לזרים ובגמרא קאמר דוקא שיש בהן לחלוחית קצת למצוץ אותן אז במכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וגרעיני זיתים ותמרים וחרובין קתני בתוספתא ריש פ''י שאפילו אינו מכנסן אסורות לזרים וטעמא מפני שיש עליהן קצת מאוכל:

מתני' עוקצי תאנים וכו'. העוקצים של אלו הפירות אע''פ שאין בהם אוכל אסורין לזרים הן:

והכלוסין. מין ממיני התאנים:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּגַלְעִינֵי אַגַּסִּין וּקְרוּסְטוֹמֵלִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּגַלְעִינֵי הָרוֹטֶב. בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. וְהָא תַנִּינָן וְכֵן עֲצָמוֹת הֶקְדֵּשׁ אִית לָךְ מֵימַר בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. לֹא בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין. אָתָא רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין הוּא מַתְנִיתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' בגלעיני אגסים וקרום טומלין היא מתניתא. אגסים פירו''ש. קרוסטומלין מין תפוחים קטנים ודומין לעפצים מולי''ן ובאלו גרעינים מיירי המתני' שנדבקין בסביבותיהן קצת מהאוכל וכן יש שאוכלין אותן:

א''ר אלעזר. לא תדחק הכי דאפילו תימר בשאר גרעיני הרוטב היא מתני' שיש בהן איזה לחלוחית ובמחוסרין למצמץ כלומר שעדיין לא מצץ אותן וכיון שיכולין למצוץ איזה טעם רוטב מהן אסורות בזמן שהוא מכנסן:

והא תנינן וכן עצמות הקדש. וכי אית לך מימר בעצמות במחוסרות למצמץ הרי אינן ראויין למצוץ אותן ולהניחם בשביל כך:

לא בראשי כנפים הסחוסין. כלומר לאו דבהכי מיתוקמא אתא ר' אבהו וקאמר אין דבראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא והן העצמות הרכין כעין שבראש הכתף טנרו''ם בלע''ז:

וְאֵלּוּ הֵן הַחֲדָשׁוֹת כָּל זְמָן שֶׁהַבִּרְיוֹת רְגִילִים לַחֲבוֹט. רִבִּי אָחָא אָמַר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואלו הן החדשות וכו'. תוספתא היא בפ''י:

חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. ומכיון שכבר הענבים תרומה הן לא ישנה אותן מאוכל למשקה:

זיתים טמאים רבי ור''מ חד. בחדא שיטתא קיימי ואליבא דר''א דר''מ קאמר בפשיטות דלא ייעשו ולרבי אליבא דר''א לא ייעשו:

ר' יעקב ור' יודה חדא. דלתרוייהו פליגי בהו ר''א ור' יהושע בזיתים טמאים ולר' יהושע ייעשו והשתא היך עבדין עובדא:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן הִיא שִׁעוּרָהּ. וְהָתַנֵּי מְסַלֵּת בְּחִטִּין כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. וּמְנַקֵּב בְּיָרָק כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמַעֲמִידוֹ עַל תְּרוּמָתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן כָּאן בִּשְׁנֵי שׂוֹבַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כן היא שיעורה. אמסלת דמתני' קאי דכן היא שיעורה לעשות סולת נקיה ויפה קב או קבים לסאה ולא יותר:

תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל קְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ תְּרוּמָה מַגְעִילָהּ בְּחַמִּין שְׁלֹשָׁה פְעָמִים וְדַיּוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא וְאֵין לְמֵידִין מִמֶּנָּהּ לְעִנְייָן נְבֵילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קְשִׁייתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא תְּרוּמָה בַּעֲוֹן מִיתָה וּנְבֵילָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לִי כְּמָאן דְּאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קדירה שבישל בה תרומה. סתם קדירה של חרס היא ותנינן בתוספתא פ''ח קדירה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל ה''ז בנ''ט ותני ר' חלפתא עלה דאם רוצה לבשל בה חולין מגעילה בחמין שלשה פעמים ודיו ומבשל בה חולין דאע''ג דאין כלי חרס יוצא מידי דפיו בתרומה הקילו כדלקמן:

תרומה בעון מיתה. היא לזרים ואיסור נבילה אינו אלא בלא תעשה ואת אמר הכין בתמיה דאין למדין ממנה לענין נבילה אם בישל בה בשר נבילה וטריפה וכה''ג ואמאי הא תרומה חמורה:

א''ל כמ''ד. לעיל ס''פ הרואה ובכמה מקומות שמאליהן קיבלו עליהן את המעשרות בזמן בית שני כשעלו מבבל שלא נתחייבו בתרומות ומעשרות מד''ת אלא בביאתן לארץ בראשונה וכשגלו נפטרו וכשעלו קבלו מאליהן להתחייב בהן ומכיון שתרומה בזה''ז מדרבנן בעלמא מקילינן בה:

אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּקֳּדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין. אֲבָל בַּקֳּדָשִים שֶׁאֵין לָהֶן מַתִּירִין אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. הָדֵין לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. אִין תֵּימַר צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לֹא הֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם חִסָּרוֹן. אִין תֵּימַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר וְהֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם יִתָּרוֹן. רִבִּי חִינְנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּקֳּדָשִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין. אֲבָל בַּקֳּדָשִים שֶׁאֵין לָהֶן מַתִּירִין אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. וְהָדֵין לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע לֹא כַקֳּדָשִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין הֵן וְתֵימַר צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. הָדָא אָֽמְרָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר וְאִם לֹא הֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם חִסָּרוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ל''ש אלא בקדשים שיש להן מתירין. כלומר שיכול לפדותן דעדיין לא קידשו בכלי שרת ויש להן פדיון דקילי ואף בענין זה מקילין בו אבל אם לאחר שקידשו בכלי שרת ושוב אין להן מתיריך צריך להחזיר אפי' כל שהוא שנשאר בתוך הכלי ואפי' לאחר שנטף ממנו ג' טיפין משום דקדש דכה''ג חמיר הוא וקדוש קדושת הגוף:

הדין לוג שמן של מצורע מהו. אם מחמירין בו מפני שבא לטהר וצריך להחזיר המותר שנשאר או אין צריך להחזיר:

אין תימר וכו'. זה הכל מהבעיא הוא והיכי ליעבד הואיל דמספקא לן א''כ אם תאמר שצריך להחזיר והוא לא החזיר עובר הוא משום חסרון דנחסר מידת הלוג וכ''ת דא''כ יחזיר להכי קאמר א''צ להחזיר וכו' כלומר דשמא הדין הוא שא''צ להחזיר את הנשאר ואם הוא מחזיר עובר הוא משום יתרון מידת הלוג דהתורה לא אמרה אלא לוג שמן דוקא ומהו:

ר' חיננא לא אמר כן. כדר' בון בר חייה דבעי על הא דר' הושעיא ומספקא ליה בלוג שמן של מצורע אלא דר' הושעיא גופיה דקאמר האי לא שנו וכו' איהו נמי דמסיים וקאמר והדין לוג שמן של מצורע שהביא מביתו ונותנו במידת הלוג שבמקדש וכי לא כקדשים שאין לו מתירין הוא כצ''ל שהרי קידש הוא בכלי שרת וא''כ ודאי דתימר ביה שצריך להחזיר הדא אמרה שזה צריך להחזיר ואם לא החזיר עובר הוא משום חסרון מידת הלוג:

תַּמָּן תַּנִּינָן הִרְכִּינָהּ וּמִצָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֵית כָּאן שֶׁל מוֹכֵר אֶלָּא שֶׁל לוֹקֵחַ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מִשּׁוּם יִאוּשׁ. וְאַף בְּקוֹדֶשׁ כֵּן. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְאַף בְּקוֹדֶשׁ כֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יוחנן לית כאן של מוכר אלא של לוקח והכא את אמר הכין. כלומר דר' יוחנן מקשה על האי מתני' דפ' הספינה מהכא דאת אמר הכין דהרכינה ומיצה ה''ז תרומה אלמא דהתמצית המתאסף אח''כ שייך למאי שהיה בתחלה בהמידה והיא תרומה וא''כ התם נמי לית כאן של מוכר אלא בדין הוא דשל הלוקח הוא שהרי מכר לו את מה שבמידה ומה שנתמצה בו ג''כ שלו הוא וכמו הכא:

א''ר יצחק בר' אלעזר. שאני התם דמשום יאוש נגעו בה שהלוקח מתייאש ממנו ואינו חושש להתמצית אבל הכא משוס איסור תרומה הוא ומאן מייאש ממנה:

ואף בקדש כן. בעיא היא אם דין דמתני' שייך אף בקדש דאם עירה אותו מכד לכד ונטף שלש טפין אם מותר לתת לתוכו חולין:

אתא ר' אבהו. וקאמר בשם ר' יוחנן דאף בקדש כן הדין:

גמ' תמן תנינן. בפרק המוכר את הספינה בהלכה ד' המוכר יין ושמן לחבירו חייב להטיף לו ג' טפין מן הנדבק בדופני הכלי לאחר שעירה ממנו הרכינה ומיצה אם לאחר שעירה מהמידה שלו והטיף ג' טיפין הטה את המדה על צדה ונתאסף מיצת המידה אל מקום אחד ה''ז של מוכר:

תַּמָּן תַּנִּינָן מֵעֵי אֲבַטִּיחַ וּקְנִיבַת יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה. רִבִּי דוֹסָא מַתִּיר לְזָרִים וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִקְנִיבַת יָרָק שֶׁל גַּנָּנִין. אֲבָל בִּקְנִיבַת יָרָק שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים אַף רַבָּנִין מוֹדִיין. רִבִּי בּוּן בָּעַייִן. לֹא מִסְתַּבְּרָא בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה אֲבָל בִּתרוּמַת מַעֲשֵׂר אֵין הֶעָלִין 57a תְּלוּשִׁין עַל הֶעָלִין וְלֹא הַקְּלָחִין תְּלוּשִׁין עַל הַקְּלָחִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל בתרומת מעשר. שהלוי הוא נותן להכהן המעשר מן המעשר שלו אין העלין תלושין על העלין וכו'. כלומר דהלוי הוא שקנב כבר המעשר שלו שהרי הוא צריך ליתן להכהן את היפה כדאמרינן לעיל גבי אם הקדים הלוי להכהן בשבלים דה''ה כל תרומת מעשר צריך שינקה אותו וליתנו לכהן וא''כ אין דרך לתלוש העלין על העלין ולא הקלחין על הקלחין דאין קניבה אחר קניבה ואם כבר נתלשו העלין של פסולת וכן הקלחין ביד הלוי שוב אין לתלוש עוד עלין על עלין וקלחין על קלחין ואם חזר וקנב הכהן מסתברא דלעולם אסור לזרים הוא דמסתמא אלו עדיין ראויין לאכילה הן ולא שייך לחלק כאן בין קניבה לקניבה ואיכא למימר נמי דאף ר' דוסא מודה בתרומת מעשר שאסור לזרים:

ר' בון בעי ולא מסתברא בתרומה גדולה. כלומר וכי לא מסתברא הוא שזהו בתרומה גדולה דוקא מפני שהתרומה גדולה הבעה''ב הוא שנותנה לכהן ואינו מדקדק אם הירק קנוב הוא או לא וכשהכהן מקנב אם הוא מקנב כדרך הגננין יש בו איסור בהקניבה ואם הוא כקניבה של הבעה''ב לביתו לא:

לא שנו אלא בקניבת ירק של גננין. שהן קונבין למכור את הירק ומקפידין ביותר לקנבו כדי שיהא ירק יפה וליקפצו עליה זביני דבהא חכמים אוסרין הקניבה לזרים מפני שהן קונבין ומסירין אף אותן העלין שראויין הן במקצת אבל בשל בעלי הבתים שאין מקפידין לקנב בביתם אלא אותן המעופשין לגמרי אף רבנן מודין שמותרין לזרים דמה שקונבין אין ראוי לאכילה הוא כ''א לאכילת בהמה:

וקניבת ירק. מה שקונבין העלין הפסולת ומסורין אותו ממנו:

מעי אבטיח. הזרעונים והמשקה שבתוכו:

תמן תנינן. בפ''ג דעדיות ותני לה נמי בתוספתא פ''י:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source